ברוכים הבאים לירושלים
- נעמה דרדיק
- 22 אפריל, 2021
תפריט
לפני שהתחילה הקורונה היה לי בית נוסף. הגעתי אליו לפחות אחת לשבועיים. שמחתי לראות אותו תמיד. אותו ואת היושבים בו. כל פעם כשבאתי היו מגיעים אורחים אחרים ואני הייתי מטיילת איתם בין החללים השונים ומספרת להם על המקומות עליהם אנחנו דורכים. בין קירות ורחובות הבית עברו אלפי סיפורים וכל מי שהיה בבית הזה התאהב. אחד התאהב בריח השוק, אחד בלב הפועם של האבנים, והיה את זה שמרוב אהבה נישק את האדמה.
אוך, כמה אני מתגעגעת לבית הזה. מאז הקורונה הפסיקו לבוא. וגם אני הפסקתי.. הבית הזה הרי נמצא בקבוצת סיכון. מזמן הוא עבר את גיל 60. ואני.. אני רק מחכה שמישהו יתקשר ויגיד לי שצריך לחזור כי סוף סוף הגיעו אנשים לבקר.
*
לפני כ-450 שנה חי לו בגרמניה קרטוגרף נוצרי בשם היינריך בינטינג. ואותו קרטוגרף שירטט מפה. מפת העולם. ובמפת העולם בצורת תלתן שהוא משרטט הוא מצייר שלושה עלים שהם שלושת היבשות - אסיה, אפריקה, אירופה. ובמרכז העולם כולו הוא משרטט את ירושלים. הבן אדם לא יהודי, בוודאי שלא ישראלי, ועדיין בעיניים שלו ירושלים היא הלב. מרכז הכל. מה גורם לבן אדם לשים את ירושלים במעמד כזה חשוב?
*
פתק בכותל. כמה מוזר. אנחנו שמים דף בתוך קיר. בשנת השליחות שלי במוסקבה חזרתי לקראת פסח לארץ. לפני החזרה לארץ אמרתי לסטודנטיות שעבדתי איתן שאם הן רוצות אני יכולה לשים בשבילן פתקים בכותל. הן ממש התרגשו, ויצא שחזרתי לארץ עם שקית מפוצצת פתקים. יש לציין שלמעשה אני מעולם לא שמתי פתק בכותל.. אבל באמת, תחשבו על זה. זה ממש תמוה.
מצד שני, יש לנו קיר בן אלפיים שנה. קיר שניגב את הדמעות שלנו כשהיינו צריכים לשלם כסף כדי להניח עליו ראש. קיר שראה אותנו נלחמים, מנצחים, מתפלגים ובעתות צרה מתאחדים. הקיר הזה ספג כל כך הרבה סיפורים ודמעות, ולשים בו פתק זה כמעט כמו להביא לאלוהים.
*
ברוכים הבאים לירושלים. כיף שבאתם. ככה אני פותחת את הסיורים שלי.
ירושלים בשבילי היא קודם כל בית. בבית הזה יש אינסוף דיונים ושפות, מדי פעם יש גם מריבות. לכל אחד בבית הזה יש צרכים ובקשות.
והבית הזה אין בו ארבעה קירות, יש בו שנים ודורות. מרצפות של אירועים, ריחות של עתיקות. ואבנים, מלא אבנים שמספרות.
ואני יודעת שאם אשכחך ירושלים הלב שלי יפסיק לחיות.
